תסמונת המתחזה, הרצאות ומאמר במגזין
סיכום מרץ 2024- חודש הנשים
ב- 8 למרץ, בכל שנה, מציינים בכל העולם את יום האישה הבינ"ל. יום שנועד להעלות למודעות המצערת שעדיין יש הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים- במשכורות,
ב- 8 למרץ, בכל שנה, מציינים בכל העולם את יום האישה הבינ"ל. יום שנועד להעלות למודעות המצערת שעדיין יש הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים- במשכורות,
אז 2024 הגיעה. האמת, כולנו תולים בה את כל החלומות, הרצונות והתפילות שהשנה תהיה טובה יותר, כי באמת שאחרי 2023, אפשר רק לעלות לקראת סוף
"הלוגו יפה או לא?" האמת, זאת לא השאלה הנכונה. מה שצריך לשאול אם הלוגו מעביר את המסר או לא. ומה הכוונה? עבודה של מיתוג עסקי
אני רוצה להתחיל היום בשורה התחתונה ובדעה שלי: לי אין מתחרים, לי יש קולגות. בעולם העסקי שבו אני פועלת אין סף כניסה, כל אחד שמעלה
פתאום שיחה ממספר שאתם לא מזהים, הטרו קולר מציג שם לא מוכר, מרימים ומהצד השני? קול שאומר היי, אני XX ושמעתי עליך, אני מחפשת בדיוק
אני מאמינה באיכות ולא בכמות. הארון שלי לא ענק, אין לי מיליון תיקים, אני לא קונה בשיין ויש לי "רק" 1,300 עוקבים. אז איך אני
הלכנו לישון עם הפגנות באיילון וקמנו בבוקר לרשת חברתית חדשה- Threads מבית מטא. אז אני החלטתי לכתוב את השם בעברית ת'רדס אבל אתם יכולים לכתוב
בכל שנה בדצמבר אנשים עושים רשימות וסיכומים. רשימות של המילים, המקומות, המסעדות והמנות שהיו הכי הכי השנה. ואני? אני לפעמים מנסה לשוט נגד הזרם ובמקום לחכות
יש לך אתר? מעולה! ומה עם הפופ אפ? עוד מתלבטת או לא סגורה מה ההנעה לפעולה? ואיך בונים אסטרטגיה לפופ אפ באתר (איפה/ למי/ מתי).
מכירים את זה שאתם מתעניינים באיזה נושא ופתאום כל העולם סביבכם מדבר בדיוק על זה, כולם חושבים, מדברים, מתייעצים שואלים? וכן, גם בחיים האמיתיים ולא
אז יש לכםן עסק והוא דווקא הולך ממש טוב, ויש לקוחות שמגיעים, ויש רווחים, אבל כל פעם ששואלים אותך כמה זה עולה, את לרגע נחנקת
מזל טוב לי! מזל טוב לנו! 6 שנים שאני מנהלת סוכנות דיגיטל שעובדת ועבדת עם עשרות לקוחות בארץ ובעולם. אז כמו שאנשים כותבים ברכה לילדים
חשמל, כן, כן, הדבר הזה שזורם בקירות ומפעיל לנו את המחשב, האינטרנט, הטלוויזיה והמקרר. כל זה נדבר היום. טוב, לא ממש על איך חשמל עובד
כמו כל דבר בחיים, אני מתנהלת ברשימות. הרשימות שלי מאוד מסודרות, ומי שרואה את התיקיות שלי בדרייב- יכול להתעלף. בהתחלה זה קצת מלחיץ, ואחר כך
לפעמים הרגש הזה צף ועולה. המחשבה הזאת של "אולי אני לא מספיקה טובה" או "מי אני ומה הידע שלי בכלל שאעוף על עצמי וגם אכתוב
אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות (ות'כלס גם די מוכרת בזה) זה שאני מכירה מלא אנשים, באמת. יודעת מה הם עושים ואיפה, מי החברים הקרובים
לפני כמה ימים התקשרה אלי הנציגה שלי ממטא (פייסבוק) ואמרה לי שהם יוזמים גל שיחות טלפוניות לכל הסוכנויות הגדולות והבינוניות בישראל בעקבות כל החסימות האחרונות
"ומה אם הכל יימחק לי?" "לא יימחק לך" "אבל מה אם כן? כל החיים שלי בוואטסאפ" "לא יימחק לך נשבעת. תשרייני שעה בערב, תעשי גיבוי
לפני חודש וחצי, ישבתי וכתבתי לכם את הפוסט על האוטומציות שכל עסק שפועל ברשת, חייב לעצמו. (לא זוכרים? בואו לכאן). במסגרת התחקיר לפוסט, יצרתי קשר
באחת הקבוצות המקצועיות שאני חברה בהן התחיל שרשור לילי שגלש לבוקר על פולואפ אחרי שליחת הצעת מחיר. הדעות התחלקו בין חברות הקבוצה והמשיך גם לפרקטיקה-